אני לא טיפוס של מוזיאונים, גם לא טיפוס של מלונות עם חדרים קטנטנים (למרות שחדר עולה בהם 300 יורו ללילה) והכי לא טיפוס של אנשים שלא אוהבים אנשים שאינם דוברי צרפתית (ולא… הלו, סה פילפ לדו – לא נחשב…)
ובכל זאת ידעתי שפריז תעשה לי את זה.
גיל 37 התקרב ועדיין לא יצא לי לראות את עיר האורות, ובגלל בעיות לוגיסטיות גם לא הסתמן שיקרה בקרוב… אז החלטתי לחשוב חיובי וקניתי לי שרשרת עם תליון של מגדל אייפל. מטופש ככל שיהיה החלטתי שאענוד אותה עד שהחלום הקטן הזה התגשם.
אחרי כשבוע מרימה את הטלפון ונדהמת כמה מחשבה יוצרת מציאות באמת עובדת (וכן, אני מתרגלת את זה כבר שנים ועדיין זה מדהים אותי) מהצד השני אמא של גידי מספרת לי שלכבוד יום ההולדת שלי הם רוצים שנסע לפריז ולוקחים את הבנות לחמישה ימים, בדיוק בחגים כששנינו בחופש! מלאת תודה לשלום וליעל האלופים הורדתי את הקמע.
את החופשה האמיתית הזוגית הראשונה מאז הבנות נולדו תיכננתי כצפוי על המטוס. מצליבה פוסטים שקראתי על פריז (תודה לליאת הדס ולעופרה ולהילאי) ומיילים שקיבלתי מחברים עם רשימות של המלצות. האסטרטגיה היתה – אם המלצה מופיעה כמה פעמים ויחד עם זאת לא מופיעה בשיחור – כנראה שהיא ממש טובה!
ולא!!! אל תבינו אותי לא נכון, אני באמת חושבת ששיחור מעולה ויש בו כלים שימושיים לתכנון חופשה שממש עזרו לנו להתמצא, אבל המלצה על הפטסרי הכי טוב בפריז לא תקבלו שם…
לא תיכננו להספיק הרבה או לקנות את כרטיס ההנחה למרבה במוזיאונים.
בעיקר תיכננו לראות כמה דברים שעיניינו אותנו (אם לדייק- אותי), להסתובב ולנשום את האוויר הרומנטי שיש בעיר הזאת, לאכול טוב בכלל וגם לנסות לפחות ארוחת צהריים אחת על ספסל עם קניות מהמעדנייה הקרובה, לנתק לגמרי דיגיטל (כן, כולל פיסבוק- ממולץ!) ואפילו קצת לנוח.
כבר ביום הראשון אפשר להבין שפריז זכתה בצדק בכל התארים שהודבקו לה: בירת האופנה והעיצוב, המקום הקולינרי מצטיין, העיר הרומנטית בעולם.
הסרטון הזה מתוך כמה רגעים שתועדו במקרה באייפון ונערך על האייפד במטוס חזרה כמה רגעים של קסם… ואיזה כיף שהטכנולוגיה לטובתנו… הכל כל כך פשוט.
ומה עם תמונות סטילס? לא חשבתם באמת שאוותר על זה נכון? במסגרת פרוייקט אושפיזין של באבלז לסוכות התארחתי בבלוג של חדווה. שם תוכלו לראות עוד קצת חוויות ותמונות.
תגובה אחת
דנה, היה כל כך כיף לארח אותך ולחלום על פריז!